ביבי נ' ניופאן בע"מ

פסק דין

1.התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין שירות לקוי בתיקון מכונת כביסה.

2.העובדות הצריכות לענייננו, הינן כדלקמן:

ביום 11.9.09 הותקנה בבית התובע מכונת כביסה. ביום 1.6.11 הלין התובע על רעש בעת הסחיטה וטכנאי מטעם הנתבעת שנשלח לביתו ביום 5.6.11 ביצע חיזוק בולם. ביום 11.3.12 פנה שוב התובע והלין על רעש בסחיטה וטכנאי שביקר ביום 15.3.12 ביצע שוב חיזוק בולם. ביום 1.7.12 טען התובע לרעשים במכונה. טכנאי שביקר בביתו ביום 3.7.12 קבע כי יש לאסוף את המכונה לשם בדיקה במעבדת הנתבעת. ביום 8.7.12 נאספה המכונה ובוצעה לטענת הנתבעת החלפת מיסבים. המכונה הוחזרה לביתו של התובע ביום 15.7.12.

ביום 29.7.12 הלין התובע שוב על רעש. ביום 3.8.12 ביקר טכנאי וקבע שיש לאסוף המכונה למעבדה. בעת הבדיקה אובחנה דלת שבורה שהובהר כי החלפתה אינה חוסה במסגרת האחריות.

ביום 12.8.12 נאספה שוב המכונה למעבדה לצורך תיקון. המכונה לא הוחזרה עד היום לתובע.

3.התובע טען כי התיקונים שנעשו על ידי הנתבעת לא פתרו את הבעיה והרעש היה מחריש אוזניים. התובע טען כי הטכנאי שביקר ביום 3.8.12 התפלא מדוע לא הוחלפו הבלמים במעבדה. בנוסף טען התובע כי מעת שנלקחה המכונה ביום 12.8.12 לא הוחזרה לו עד היום. התובע פירט בכתב תביעתו את השתלשלות העניינים ופירוט השיחות עם נציגי הנתבעת במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר בהן ביקש שוב ושוב שהמכונה תוחזר לו אך ללא הועיל. בשלב מסוים אף נאמר לו כי התקבלה אצלו מכונת כביסה חלופית, דבר שלא היה נכון ומכונה חלופית כזו אף לא הוצעה לו. ביום 21.8.12 שלח התראה לפני הגשת תביעה לנתבעת, אך גם זה לא הועיל. לבסוף ביום 4.9.12 נקבע כי המכונה תוחזר ב- 6.9.12 בין השעות 18:30 ל- 21:00 אך המכונה לא הוחזרה. ביום 7.9.12 יום שישי בשעה 09:30 נמסר לו שנציגת הנתבעת תמצא במשרד ביום א'. לפיכך, משלא יכל התובע עוד להשלים עם המצב והסכסוך המשפחתי שנוצר עם אשתו כתוצאה מכך, קנה התובע עוד באותו היום מכונת כביסה חדשה. התובע עתר לפיצוי בגין הפסד 6 ימי עבודה והמתנה לטכנאים 1,800₪; כיבוס כביסה 450₪; מכונת כביסה 1,800₪; הובלה 180 ₪; אי הגעת טכנאי במועד 600 ₪; הפסד אחריות 300 ₪; עוגמת נפש 3,000 ₪.

4.הנתבעת טענה מנגד כי מאז שנאספה המכונה ביום 13.8.12 נעשו מספר ניסיונות לתאם עם התובע מועד להחזרתה החל מהשעה 16:00 עד 19:00 אך ללא הצלחה. הנתבעת טענה כי התובע הלין על כך שנציגי הנתבעת מבקשים לתאם מועד החל מהשעה 16:00 בלבד. לאור מכתבו של התובע ביום 21.8.12 נעשו ניסיונות רבים ליצור קשר טלפוני עם התובע ובשיחה שנערכה ביום 4.9.12 נקבע כי המכונה תוחזר ביום 6.9.12 בין השעות 18:30-21:00 וכפיצוי תוחלף הדלת השבורה ללא תשלום וכן שישה חודשי אחריות נוספים, ללא עלות. ביום 6.9.12 בשעה 20:00 יצר המוביל קשר עם אשת התובע על מנת להודיע שהוא בדרכו ונאמר לו על ידה כי סוכם על החלפת מכונת הכביסה ולא על קבלת מכונת כביסה מתוקנת לכן מסרבת לקבל המכונה. הנתבעת טענה כי התובע מסרב לקבל המכונה עד היום דבר שגורם לה להוצאות אחסון.

5.בדיון שנערך בפניי העיד המוביל מטעם הנתבעת כי ערך שיחה טלפונית עם אשת התובע ביום 6.9.12 והיא סירבה לקבל המכונה וטענה כי עומדת לקבל מכונה חדשה למחרת. התובע טען כי אשתו והוא נפרדו ולכן לא התייצבה לדיון. התובע הכחיש כי נערכה שיחה עם אשתו וטען כי המתין בבית להגעת המכונה כל אותו הערב. התובע טען כי כל השיחות נעשו ביוזמתו ומולו ונרשמו על ידו מועדיהן ונציג השירות עימו שוחח. התובע טען כי התקלה במכונה לא תוקנה במשך כחודש וחצי שרק לאחריו הוצעה לו החלפת הדלת אך המכונה לא הוחזרה לו ומכונה חלופית לא הוצעה. נציג השירות מטעם הנתבעת טען בדיון כי השירות שניתן לתובע היה מיטבי.

6.דיון -

מעיון בהשתלשלות העניינים עולה כי השירות שניתן לתובע היה לוקה בחסר.

מהעובדות שאינן נתונות במחלוקת עולה כי המכונה לא עבדה כראוי החל מיום 1.7.12. התקלה לא נפתרה ע"י הנתבעת לא באמצעות הטכנאים ולא לאחר ביקור במעבדה. הנתבעת לקחה את המכונה לבדיקה נוספת במעבדה ביום 12.8.12 אך לא החזירה את המכונה לתובע עד היום.

התובע טען כי פנה שוב ושוב לנתבעת לצורך החזרת המכונה לידו. התובע צירף כאמור את מועדי השיחות ושמותיהם של נציגי השירות עימם שוחח אך המכונה לא הוחזרה. מנגד הנתבעת לא הוכיחה טענתה לפיה נעשו ניסיונות מצידה לתאום עם התובע והיא נותרה טענה בעלמא.

יש לציין כי קיימת הסכמה בין הצדדים בנוגע לכך שתואמה החזרה של המכונה ליום 6.9.12 (וזאת רק בעקבות מכתבו של התובע מיום 21.8.12 בו ניתנה התראה לפני הגשת תביעה) אך בעוד לטענת התובע המתין בבית למוביל במשך מספר שעות אך לשווא, טענה הנתבעת, כי אשת התובע הודיעה למוביל שאינה מעוניינת בהחזרת המכונה המקולקלת. גם אם נצא מנקודת הנחה כי ניסיון זה להחזיר את המכונה נעשה, הרי שאין חולק כי ניסיון זה בוצע כחודש לאחר נטילת המכונה בפעם השנייה למעבדה, וכחודשיים לאחר המועד בו נלקחה המכונה לראשונה למעבדה לצורך תיקון אותה תקלה עצמה. קרי התובע, נותר כחודשיים ימים, ללא מכונה כביסה פועלת.

יתרה מכך, בכל אותה התקופה בה המכונה נבדקה ע"י הנתבעת, לא הוצעה לתובע מכונה חלופית.

שוכנעתי, כי התנהלות הנתבעת ומשך הזמן כמתואר לעיל שנדרש לנתבעת לצורך תיקון התקלה והחזרתה לתובע - כאשר התובע בכל אותה תקופה יוזם כחמש עשרה שיחות טלפון, שולח מכתב התראה, מבקש את השבת המכונה ונדחה בלך ושוב - אינם סבירים.

הותרת משפחה המונה חמש נפשות ללא מכונת כביסה במשך זמן כה ארוך, ללא הצעה ואספקה של מכונת כביסה חלופית, אינה עולה בקנה אחד עם ההגדרה של שירות טוב ומקצועי.

לאור כל האמור, סבורה אני כי פעל התובע כדין כאשר בשלב מסוים כאשר נואש מהשירות שניתן לו ע"י הנתבעת, או העדרו, רכש מכונת כביסה חדשה.

בנסיבות אלה מוצדק גם להטיל את עלות רכישת המכונה החדשה על הנתבעת, אשר כשלה מלספק לו את השירות הנדרש ואילצה אותו לרכוש מכונה חדשה.

באשר לרכיב עוגמת הנפש, בית המשפט העליון אמר את דברו בנוגע לכך שהסכומים בגין רכיב זה יפסקו במשורה, ועל כן לרכיב זה יינתן ביטוי במסגרת פסיקת ההוצאות.